בואו לשמוע על מחקר מפורסם שמוכיח עד כמה אתם טועים בזה, ובהערכה המוגזמת של ההוצאה הקלורית על פעילות גופנית אחד המחקרים המרתקים ביותר בתחום התזונה (Lichtman et al., NEJM) לקח קבוצה של אנשים שהיו בטוחים שיש להם "מטבוליזם דפוק".
הם נשבעו שהם אוכלים פחות מ-1,200 קלוריות ביום, ועדיין לא מצליחים לרדת גרם. מה שהמדענים גילו הדהים את עולם התזונה. בשביל לבדוק אם המשתתפים באמת "חסינים" לחוקי הפיזיקה, החוקרים לא הסתפקו ביומני אכילה (שכולם משקרים בהם).
הם השתמשו בטכנולוגיית קצה: מים מסומנים איזוטופית (Doubly Labeled Water).
זו שיטה מעבדתית מדויקת ב-99% שמאפשרת למדוד את ההוצאה הקלורית האמיתית של הגוף דרך בדיקות שתן, בלי קשר למה שהנבדק מספר.
התוצאות הראו שאין שום בעיה במטבוליזם של הנבדקים. קצב חילוף החומרים שלהם היה תקין לחלוטין וכמוהו גם ההוצאה הקלורית.
אז איפה הייתה הבעיה? בפער שבין המציאות לדיווח: בממוצע, המשתתפים תת-דיווחו על הצריכה הקלורית שלהם ב-47%.
בזמן שהם היו בטוחים שהם אוכלים 1,200 קלוריות, בפועל הם הכניסו קרוב ל-2,100 קלוריות ביום! (שאוט אאוט ללקוחות הקליניקה שלי )
וזה לא נעצר באוכל
המחקר בדק גם את ההערכה שלהם לגבי פעילות גופנית.
הנבדקים הפריזו בהערכת כמות הקלוריות שהם "שרפו" באימונים ב51% בממוצע! השילוב הזה קטלני במיוחד אנחנו גם בטוחים שאכלנו פירור, וגם בטוחים ששרפנו המון קלוריות בהליכה של חצי שעה בשכונה.
החלק הכי חשוב? החוקרים הדגישו שהנבדקים לא שיקרו בכוונה.
הם באמת ובתמים האמינו שזה מה שהם אוכלים. המוח האנושי פשוט גרוע בצורה פנומנלית בהערכת קלוריות:
אנחנו שוכחים את הנישנוש בעמידה את השמן במחבת, את הרוטב בסלט, ואת הביס מהשאריות של הילדים.
כל אלו מצטברים למאות קלוריות "נסתרות" ביום, שאנשים פשוט לא לוקחים בחשבון השורה התחתונה: מטבוליזם פגום הוא מקרה נדיר מאוד. הבעיה האמיתית היא "אמנזיה קלורית". אם אתם תקועים במשקל, אל תאשימו את הגנטיקה לפני שאתם יודעים במדויק את ההכנסה וההוצאה הקלורית. המציאות כנראה תפתיע אתכם
למעקב בפלטפורמות השונות:
